קטעי עיתנות

לקט עיתונות ( מ- 25/11/04 עד 2/7/04 )

www.nrg.co.il אלי לוי,30/8/05.  

 "החיפאים נלחמים ב 34  אנטנות סלולאריות", עשרות מתושבי נווה שאנן מפגינים מול בניין הסוכנות היהודית, שמאוכלס בעולים מאתיופיה, ועליו הוצבו 34 אנטנות. המארגנים: "החברות הורגות אותנו בשקט". מדובר בבניין רב קומות של משרד הקליטה שבו מתגוררות כיום כ- 20 משפחות של עולים מאתיופיה, ועד אוקטובר אמורים להיות מאוכלסים בו כ-70 משפחות. האנטנות מוצבות ממש מעל בתיהם של העולים החדשים, שמרביתם כלל לא מודעים לסכנה של מגורים במרחק כה קרוב לאנטנות סלולאריות.

 

 

מעריב, מגזין,מיכל וינק, 29/8/05

 "תחיה ותהיה- קוטף פרסים", הסרט "תחיה ותהיה" בבימויו של ראדו מיכאלייאנו ובכיכובם של יעל אבקסיס וסיראק מ' סבהט, מספר על שלמה, נער לא יהודי שחי באתיופיה. אמו שמנסה להצילו מהעוני מבריחה אותו עם אלפי יהודים אתיופים לארץ ישראל. שלמה נאלץ להיאבק בגזענות ובדעות קדומות. הסרט יצא לבתי הקולנוע בצרפת לפני כשלשה חודשים וסחף אל הקולנוע יותר מחצי מליון צופים עד כה. בקרוב יופץ גם באיטליה, בברזיל ובישראל.

 

 

במקום, ראשון לציון,אורי הלל 19/8/05

 "נשבר להם", תושבי שכונת שפירא בגדרה, רובם בני העדה האתיופית, הפגינו מול בניין העירייה וקראו לראש מועצת גדרה ירון בן נון, לקיים הבטחותיו מלפני הבחירות ולסייע לשכונה.

בין הבטחותיו הכמת מרכז תרבותי לבני העדה ופתרונות לתעסוקת בני נוער של הקהילה.

דרישה לפתרון נשירה מבתי ספר באה גם מצד מפגינים שאינם מקהילת יוצאי אתיופיה המוחים על שוטטות ילדים שאותם מנסים לשדל סוחרי סמים.

 

 

כל הדרום (אשדוד),טובה דדון, 12/8/05

 "יש להגביל את עליית הפלשמורה לישראל", סגנית שרת הקליטה, מרינה סולודקין, שביקרה השבוע בקריית מלאכי טענה:" יש להגביל את עליית הפלשמורה לישראל, יש להקשיח את קריטריונים לעליית הפלשמורה שהמירה את דתה". בתוך כך הצהירה כי המדינה תכוון את עולי הפלשמורה לערים חזקות בישראל . קריית מלאכי עדיין צריכה להתאושש מקליטת העלייה האחרונה ויש בה הגירה שלילית.

 

 

מערכת וואלה, 31/7/05

"וועדת שרים בראשות שרון תדון היום בעיכוב בהעלאת הפלאשמורה", כך דווח בגלי צה"ל, למרות ההחלטה הקודמת להביאם מאתיופיה, החל מחודש יוני השנה, אך טרם הושגה הסכמה בין משרדי הממשלה השונים על מספר הזכאים להגיע ארצה.

 

השקמה נס ציונה-שבועון –מקומון, דן לויה, , 27/7/05

"במשטרה יאמצו את השמגלוץ האתיופי ליישוב סכסוכים בעדה", במסגרת מאמצי המשטרה בראשון לציון במטרה להקל על קליטת העדה האתיופית בחיי הקהילה, ולהפחית את מעורבות בני העדה במעשים פלילים. במסגרת יום קהילה  שנערך השבוע בשכונת רמת אליהו הוחלט לאמץ את השמגלוץ, מנהג אתיופי עתיק לגישור על המחלוקת. במשטרה אומרים שזהו תהליך שיביא לשיפור החיים המשותפים.

 

 

כל הנגב-שבועון-מקומון-באר שבע, שרון דינר, 22/7/05

תרבות, "בדרך לסרט הבא", אחרי שזכתה בפרס פסטיבל הסרטים בירושלים עם "מראות" בשנה שעברה, יוצא לאור סרטה השני "שנה כמו חודש" שגם הוא הוקרן השבוע בפסטיבל הסרטים בירושלים, הסרט מתאר מערכת יחסים בין אב לביתו שמבקשת יחסים בין אב לבתו שמבקשת להפוך לאם חד הורית. הסרט מעביר מסרים מאוד חזקים על ההבדלים בין החיים השמרנים באתיופיה לעומת המציאות וחיי החופש של הקהילה בארץ. אורלי מלסה ב (28) שהיא תושבת באר שבע לא מתכוונת לעצור אלא לעשות עוד סרט.

 

כאן דרום (אשדוד)-כותרת-שבועון-מקומון-אשדוד, אברהם מלול, 15/7/05

"שלושה חודשים אחרי: בלאיינש אייך התפטרה מסגנות ראש עיריית קרית מלאכי", בחירתה של בליאנש כסגנית ראש העיר האתיופית הראשונה בארץ לווה בחגיגה תקשורתית ארצית. אך בעיריית קרית מלאכי היא זכתה להתעלמות מוחלטת מצדו של ראש העיר שסירב לתת לה משרד. השבוע היא הגישה מכתה התפטרות . ראש העיר הבטיח לאייך שאם יאושר לעיר מינוי סגן נוסף היא תקבל אותו ברוטציה וכן הוא אמר שבלייאנש הבינה שאי אפשר למנות סגנית בניגוד לדעת ראש העיר.

 

 

הארץ-כותרת, יובל אזולאי ואיינאו פרדה סנבטו, 5/7/05

"ראשי העדה האתיופית התלבטו בכנס ראשון מסוגו: איך מצילים את הילדי?", כנס ראשון מסוגו שבו השתתפו 200 פעילי ציבור מהעדה שהתקיים בנתניה במתנ"ס דורה אתמול. המשתתפים הגיעו מכל רחבי הארץ. רבים מהם אמרו שהמטרה העיקרית שלהם זה להציל את ילדיהם, שהם הולכים להם לאיבוד בין הידיים. בעקבות טרגדיה האישית שלו עזרא ממו החל להוביל מהלך להעלאת מצוקת בני הנוער בעדה לסדר היום, מטרתו של ממו היא למנוע עוד מקרים שבהם הורים יצטרכו לשבת שבעה על בנם. פעילי העדה שהשתתפו בכנס אתמול סבורים שיש לנקוט מיד בהסברה אינטנסיבית בקרב הצעירים, בניסיון למנוע את המקרה האלים הבא.

 

 

תמורה, מקומון בית שמש,משה שפיבק 30/6/05

 " העדה האתיופית בהפגנה, לועקנין :אתה שקרן תפסיק לשקר", למעלה  מ- 100  מבני העדה האתיופית הפגינו מול בניין העירייה במחאה על התעלמות העירייה מצרכיהם ואי שיתופם בעשייה בעיר בכלל, ובפרט בנושאים הנוגעים לעדה. העירייה שהכינה מראש תגובה מסודרת ניכסה לעצמה הן מה שעשו גופים וולונטאריים והן מה שנעשה ע"י גופים ממשלתיים.

  

ידיעות אחרונות , כותרת, דוד רגב, 24/6/05

 "נהג בה גזענות", "אני שונא אתיופים צריך להחזיר אתכם מאיפה שבאתם. הלוואי שיהיה פיצוץ וכולכם תהרגו". כך ענה נהג "אגד" למיה יאסו (32), עולה מאתיופיה, שרצתה לדעת מדוע האוטובוס הגיע באיחור.דובר "אגד , רון רטנר, מסר בתגובה כי ועדת הפיקוח של "אגד" חוקרת את התלונה וכי נשקלת אפשרות להשעות את הנהג.

  

חדשות חיפה , 22/6/05. 

"פורום רחוב חניתה מוחה על הכוונה לאכלס שני בניינים ב- 70 משפחות מעולי אתיופיה", פורום תושבי רחוב חניתה בנווה שאנן פנה לראש העיר חיפה, יונה יהב, בנושא איכלוס הבניינים ברחוב חניתה 62-64. הפורום מוחה על הכוונה לאכלס 70 משפחות מעולי אתיופיה באותם בניינים.

 

 

ידיעות אחרונות, כותרת, דני אדינו אבבה,7/6/05.

 "זוכרים את עולי אתיופיה", טכס האזכרה הממלכתי השנתי לעולי אתיופיה, שנספו בדרכם לישראל, התקיים אתמול בקיבוץ רמת רחל בהשתתפות נשיא המדינה משה קצב, שרת הקליטה והמשפטים ציי לבני, הקייסים- ההנהגה הרוחנית של העדה וכ-20 אלף עולי אתיופיה. בשנה הבאה יתקיים הטקס בהר הרצל, שם ניבנת בימים אלה אנדרטה לזכרם.

 

 

מקור ראשון,אילת פישביין, 3/6/05

 "הפנימיות מדרדרות את הנוער", הקשר עם ההורים בבתי ספר אלה רופף, וכאשר תלמידים נשלחים לפנימיות בדרך כלל מדובר בפנימיות נמוכות ברמתן ש"מבריחות" את התלמידים.

אדם ברוך מהאגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה טוען כי יש כסף רב שמגיע מתורמים בעיקר מקנדה וארה"ב, אבל רק פירורים ממנו מגיע לקהילה, העיריות והרשויות עושות בכסף כרצונן.

לטענתו הגישה הטיפולית הרווחת היום, הגורסת שיש להרחיקם מהקהילה, היא כושלת, מפני שרבים מהמרוחקים לפנימיות, כ- 40% נושרים מהם ושבים לשוטט ברחובות.

 

 

הארץ-כותרת, עמירם ברקת, 29/5/05

הקהילה האתיופית ברחובות, האתיופים מרוכזים בשכונה אחת וגורמי הרווחה מתקשים לסייע. המצב של קהילת יוצאי אתיופיה בשכונת קרית משה ברחובות הולך ומדרדר למרות שמושקע  שם הרבה כסף, בתיה איוב מנכ"לית אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה אומרת שמשהו בסיסי לקוי שם וזאת משום שלמרות ההשקעה הרבה שיש בשכונה זו  הבעיות שם מאוד קשות, אולי פשוט שלמרות שמושקע שם הרבה משאבים אולי המשאבים לא מגיעים ליעדם באופן מלא או שהתוכניות שמופעלות שם לא מתאימות לצרכים של האוכלוסייה.

 

מעריב- כותרת,אסף זלינגר, 25/5/05

"המנהל לא מפלה אתיופים-הוא מרביץ לכולם", תלמידים יוצאי אתיופיה  הלומדים בבית ספר מוריה באשדוד התלוננו על שימוש בכוח של המנהל, המנהל הושעה מתפקידו למספר חודשים בתום תקופת ההשעיה הוחזר לתפקידו. בעקבות כך הייתה עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה להחזירו לתפקיד. ההסבר שניתן ע"י  הפרקליטות זה שאם היה שימוש בכוח ע"י המנהל  אז הוא לא נעשה רק נגד יוצאי אתיופיה אלא גם כלפי תלמידים אחרים.

 

כל זכרון-שבועון-מקומון-פרדס חנה, גילה פייסחוב, 20/5/05

"בשם האב", מחלקת הרווחה במועצה המקומית פרדס חנה החלה להפעיל סדנא אתגרית לחיזוק הקשר בין אבות לבניהם בעדה האתיופית. במסגרת הסדנא יוצאים האבות והבנים לפעילות אתגרית  משותפת בטבע. יוזם הפרוייקט הוא אביחי שקדי מנהל מרכז ילדים-הורים אשר עקב אחרי הרקע התרבותי של קהילת יוצאי אתיופיה וראה שיש צורך בחיזוק הקשר בין אבות לבניהם. בסדנא משתתפים 15 אבות ו 25 בנים בגילאי 14-16.

 

 

מה נשמע-שבועון-מקומון-קרית גת 11/5/05

"החל לפעול בית היוצר לרקמה אמנותית במוטיבים אתיופים", בבית הקהילה האתיופית שבמשעול אשר, החלה פעילות ייחודית לנשים מבנות הקהילה האתיופית הרוקמות רקמה מסורתית כ- 20 מבנות הקהילה נענו ליוזמה של קרן קרית גת ותנועת אחותי להשתתף ברעיון הקמת קואופרטיב לתפירה וריקמה על בגדים ושיווקם ברחבי הארץ.

 

 

מבט- טלוויזיה ישראלית 3/5/05

"אנדרטה לזכר נופלי עולי אתיופיה היום הוקמה בהר הרצל",  חיים יבין: הנה תיקון עוול היסטורי באיחור של עשרים שנה הונחה היום אבן הפינה לאנדרטה לזכרם של ארבעת אלפים עולי אתיופיה שניספו בדרכם לישראל ומקום קבורתם לא נודע. הכינה את הכתבה בנושא יולי אופק,

 

 

ערים-שבועון-מקומון-ראשון לציון,חנה שטרן, 05\04\14

 "בית לקהילה האתיופית" , השבוע נערך טקס הנחת אבן פינה לבית הקהילה של העדה האתיופית בשכונת קרית משה ברחובות.

העירייה הקצתה מגרש להקמתו של מרכז רוחני לבני העדה,הכולל בית כנסת ובית קהילה.

בנוסף בבית הכנסת הוקצה שטח שמיועד לכנסים ולאבלים.

המבנה תוכנן על ידי האדריכלים פורת וטובמן,תוך שימוש באלמנטים טיפוסיים לעדה.

 

 

הצופה, משה פריאל, 05\04\13

"חגיגת בר-מצווה לעולים מאתיופיה בכותל", כ-50 בני ובנות מצווה,שעלו בחודשים האחרונים מאתיופיה חגגו שלשום את יום הגעתם למצוות בכותל המערבי,בתרומות יהודי ארה"ב ופנמה ולקול שירת הזמר והחזן משה גיאת,שגייס את התרומות לאירוע.

באירוע השתתפו גם בני המשפחה,תושבי מרכז הקליטה של הסוכנות היהודית בבאר שבע.

חתני השמחה קיבלו טליתות,תפילין,פמוטים וכיסוי לחלה.

 

Yent חדשות, 05\04\11

 "המורה שכינתה אתיופים מסריחים הושעתה", המחנכת שסבורה כי "ליד ילד אתיופי צריך מסכת חמצן" לא תמשיך ללמד בתיכון נעמ"ת ברחובות.ההחלטה לנזוף להשעות ולנזוף במחנכת הוותיקה התקבלה לאחר שהמפקחת על בית הספר הגיעה למקום,ושמעה בעצמה מהתלמידים כי המורה כינתה את האתיופים "מסריחים" ואמרה "שליד ילד אתיופי צריך מסיכת חמצן".

בעקבות המקרה,יפעיל משרד החינוך בבית הספר "תוכנית מניעה",שנועדה להרגיע את התלמידים ובמסגרתה יתקיימו שיחות אישיות ושיחות הסברה כיתתיות בשילוב יועצת בית הספר,על מנת לעזור לתלמידים לחזור לשגרה ולהתמודד עם המקרה.

 

רשת על הבוקר ערוץ 2, 05\04\03

"סגנית ראש עיריית מלאכי", עינב גליל:בליינש אייך,אם לחמישה היא הבוקר גיבורת העדה האתיופית,כשהיא עלתה לישראל לפני 13 שנים היא עבדה כמנקה,בשבוע שעבר היא מונתה לתפקיד סגנית ראש עיריית קריאת מלאכי.

עד כמה מיוחד זה בשבילך לשבת כאישה,אתיופית בישראל,כסגן ראש עיר:

בליינש אייך:זה מאוד מרגש. אבל זה לאט לאט כאילו יסתדר  ואני אצליח גם בגדול עד הסוף.

 

 

ידיעות אחרונות-24 שעות, ראובן וייס, 30/3/05

"מלמדים את האתיופים אמהרית", פער הדורות וקשיי השפה גורמים לריחוק בין הילדים והנוער האתיופי מהוריהם. ביבנה נרתמו לפתרון הבעיה והם מפעילים פרוייקט ייחודי ללימוד השפה האמהרית בקרב הדור הצעיר, זהו צורך שעלה מהשטח. מנהלת מוקד קליטה בעיר, הבדלי השפות גורמים לקרע וניכור. הילדים שייכים לדור ההיי-טק וההורים תקועים בתרבות הישנה וחייבים לגשר על הפערים. בפרוייקט משתתפים כ 120 ילדים בני 6-18.

 

הארץ-כותרת, תמרה טראובמן, 20/3/05

"פרס ישראל בבלשנות כללית לפרופ' אולגה קפליוק" זוכת הפרס נמנית עם מיטב הבלשנים הישראלים והחוקרים של הלשונות השמיות, קפליוק עוסקת בחקר שני הענפים הפחות ידועים של השפות השמיות: לשונות אתיופיה והלהגים של הארמית החדשה. פרופ' קפליוק נחשבת למומחית בולטת בעולם להיבטים הדקדוקיים, הספרותיים והמילוניים של הלשון האמהרית.

 

ערוץ הכנסת, מושב לילי, 8/3/05

ח"כ מיכאל איתן מראיין את איוב בתיה מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה.

ח"כ מיכאל איתן ראיין את גב' בתיה איוב מנכ"לית האגודה, אשר סקרה את פעילות האגודה, שעיקר הפעילות היא פעילות סינגור למען שיפור התנאים של יהודי אתיופיה במדינת ישראל בפני ח"כ וכן את סיפור חייה באתיופיה ועלייתה  לארץ. דרך פעילות של האגודה בכנסת  בוועדות השונות נוצר קשר בין ח"כ מיכאל איתן לבין בתיה איוב.

 

 

כלבו-שבועון-מקומון – חיפה, שושן מנולה, 4/3/05 

"מה הרווחנו אם הילד משכיל אבל פגוע מבחינה יהודית?"קבוצת תלמידים יוצאי אתיופיה שלמדו באולפן בליאו-באק במשך שנתיים נאלצו לעזוב את בית הספר לאחר שגורמים רבניים הזהירו אותם שהישארותם בבית הספר הרפורמי תפגע בהעלאת שאר בני המשפחה. כאשר גורמים של בית הספר נפגשו עם הרב מנחם ולדמן ראש מכון שבות עם העוסקת בגיור ואמרו לו שאין לביה"ס שום בעיה שמורה מטעם מכון שבות  יבוא וילמד את התלמידים הכנה לתהליך גיור אך הרב מנחם ולדמן לא נענה לבקשה וזאת משום שאף אחד לא מגייר בארץ מישהו שנמצא במסגרת שאינה דתית.

 

 

הארץ, עמירם ברקת, 05\2\25

"משרד הקליטה: רוב גילויי גזענות כלפי עולים-מעובדי ציבור", עובדי ציבור אחראים למרבית גילויי הגזענות כלפי עולים חדשים,כך עולה מניתוח תלונות של עולים חדשים שהתקבלו במשרד הקליטה. מניתוח התלונות עולה כי ב-37% מהן דווחו על גילויי גזענות מצד עובדי הציבור.תחומים בעייתיים נוספים היו מקום העבודה,מערכת החינוך והשכנים. שני מוסדות ציבור שבלטו במספר התלונות שהוגשו נגד עובדיהם היו הביטוח הלאומי והמשטרה.גורמים רשמיים במשרד הקליטה אמרו אתמול כי שרת הקליטה,ציפי לבני,מתכוונת להעביר את הממצאים לידיעת מפכ"ל המשטרה ומנהל המוסד לביטוח לאומי.

כמעט 80% מהעולים שפנו לקו החם היו ממדינות בריה"מ לשעבר, כ- 14% מאתיופיה ו-2.5% ממדינות דרום אמריקה שיעור המתלוננים  יוצאי שאר המדינות הגיע ל- 4.8% בלבד.

 

מעריב, אסף זלינגר, עמי בן דוד ואלי ברדנשטיין, 05\02\10

"נתונים מדאיגים 2,500 תיקים פלילים נפתחו נגד בני נוער", 2,500 מקרים של אלימות פיזית אירעו בשנה האחרונה במוסדות החינוך בישראל-כך עולה מדוח סיכום האירועים הפלילים במערכת החינוך,שיוגש בשבוע הבא למפכ"ל המשטרה.

הנתונים מצביעים על עליה מדאיגה בתקריות האלימות במהלך 2004 לעומת2003 .

מגזר בעייתי במיוחד הוא מגזר המהגרים מאתיופיה.על פי הנתונים חלה עליה של 30% במספר העבירות שלהם.

על פי נתונים שפרסמו אתמול משרד הקליטה והמועצה לשלום הילד,בני הנוער האלה מעשנים יותר מה"צברים",שותים יותר אלכוהול וצורכים יותר סמים מהם.

הנתונים מדאיגים במיוחד,לנוכח העובדה שמשרד הקליטה השקיע ב-2004 כ-30 מיליון שקל ביותר מ-1000 תוכניות למען ילדים ובני נוער.

 

 

מעריב,משה כהן, 05\02\03

ניצחון גדול לאישה שפוטרה מעבודתה בגלל מוצאה האתיופי פיצוי של 120 אלף שקל על אפליה גזענית,"אני חושד שאת לא יהודיה ", אמר משגיח הכשרות ללאה אישטו שעבדה בדוכן פלאפל בערד. גם הסבריה של העולה מאתיופיה לא עזרו-ובעל הדוכן פיטר אותה .

אישטו הגישה תביעה,ובית המשפט חייב את המועצה הדתית לפצות אותה .

האפליה עלתה ביוקר למועצה הדתית בערד:בית המשפט חייב אותה לשלם פיצוי בסך 120 אלף שקל ללאה אישטו, לאחר שגרמה לפיטוריה מדוכן הפלאפל שבו עבדה רק בגלל מוצאה האתיופי.

בחודש מאי התקבלה אישטו,43, לעבודה בדוכן פלאפל מהדרין בערד. שעה לאחר שהחלה בעבודתה,הגיע למקום הרב רפאל בוסי, משגיח כשרות במועצה הדתית בעיר הוא לא הכיר את אישטו ולא פגש בה מ עולם , אבל בעודה מטגנת את הצ'יפס אמר לה ,שאסור לה לגעת באוכל ובדברים אחרים". בטענה שהוא מפקפק ביהדותה.

אישטו הסבירה כי עברה גיור לחומרה ואף התחתנה ברבנות,אבל בוסי לא השתכנע.עוד באותו יום פוטרה אישטו מעבודתה.

באמצעות עורך דין אלי סעדון,החליטה לתבוע 100 אלף שקל מהמועצה הדתית.אל התביעה הצטרפה גם עמותת" טבקה".

המועצה הדתית לא הגישה כתב הגנה,והשופט גרליה טהר-לב קבע כי הוא מקבל את התביעה במלואה.

הוא פסק לטובת אישטו פיצוי בסך 100 אלף שקל ו-20 אלף שקל עבור הוצאות ושכר טרחה."עכשיו אני מרגישה שיש צדק במדינה",אמרה אישטו "הם קיבלו את מה שמגיע להם ועכשיו הם ישלמו".

 

 

גלובס, שרות עתי"ם, 05\02\01

"שרון:להעלות את כל שארית בני הפלשמורה לישראל עד שנת 2007", ראש הממשלה אריאל שרון,החליט היום להעלות את שארית בני הפלשמורה לישראל עד שנת 2007.

החל מיוני השנה יוכפל מספר העולים מבני הפלשמורה באתיופיה ובדרך צפויים כל בני העדה לעלות לישראל עד תאריך היעד של 2007.

בדיון השתתפו שרת המשפטים והשרה לקליטת עליה ציפי לבני, שר האוצר בנימין נתניהו שר הפנים,אופיר פז-פינס,השר נתן שרנסקי,יו"ר הסוכנות היהודית,סליי מרידור,מנכ"ל משרד ראש הממשלה,אילן כהן,מזכיר הממשלה ישראל מימון ונציגי המשרדים השונים.

במהלך הדיון הדגיש שרון,כי "אנחנו מוכרחים לעשות כל מאמץ להגביר את העליה מאתיופיה".

הוא הבהיר, כי שר האוצר יצטרך להקציב משאבים למטרה.  

 

 

השבוע- בקריות-שבועון,  אלירן טל, 05\1\27

"מוציא שחורים", הודיה האתיופית בת ה-22  ביקשה לחגוג את יום הולדתה במועדון בכרמל,אך לא הוכנסה,לטענתה,משום שהיא אתיופית.

הודיה:" זה היה הדבר הכי משפיל  שעברתי בחיים שלי . הלכתי הביתה והרגשתי רע מאוד עם עצמי. אני גאה להיות אזרחית ישראלית,להיות יהודיה.אני משלמת מיסים כמו כולם,עובדת לומדת,מרגישה חלק בלתי נפרד מהמדינה הזו ובסוף איזה מאבטח וסלקטור גורמים לי להרגיש לא רצויה,שונה,אחרת.זה לא נעים לדעת שלא מכניסים אותי לבלות כמו כולם מפני שאני אתיופית.

אחרי עשר דקות הגיעה למועדון חבורה של עשרה צעירים ואלה נכנסו למועדון בלי  שום בעיות.

לילך חברתה של הודיה: לפעמים אומרים לך את זה בפנים,אבל ברוב המקרים כמו במקרה שלנו,מחפשים כל מיני תירוצים להשאיר אותך בחוץ.פעם המקום מלא,פעם אחרת אתה צעיר מידי, ופעם שלישית רק מוזמנים נכנסים. אלה טריקים שכל אתיופי מכיר.

אז נכון שבכנסת עבר חוק האוסר על מקומות בילוי לערוך סלקציה בין הבליינים השונים,אבל כל מקום בילוי מצא את השיטה הייחודית שלו לעקוף את החוק הזה ועדיין לבצע את הסלקציה המשפילה בכניסה.

פה לא מכניסים אתיופים,שם לא מכניסים רוסים,ובמקום אחר לא מכניסים מישהו רק בגלל שהוא מתגורר בקריית ים.אבל הביעה נעוצה כנראה לא רק בבעלי מקומות הבילוי,אלא אולי גם בנו.אולי אנחנו מעדיפים להגיע למקומות שכן עושים סלקציה.אולי אנחנו מעדיפים לבלות עם אנשים שנראים כמונו,מתלבשים כמונו ובצבע שלנו ולא עם אנשים שונים ומגוונים כמו אתיופים,רוסים ערסים או ערבים.

אולי הגזענות היא לא רק אצל בעלי מקומות הבילוי אלא גם בנו?

ואם תכניסו  את עצמכם ולו לרגע  לנעליים של הודיה וחברותיה,תדמו את עצמכם ממתינים בפתחו של מועדון בעוד חבריכם נכנסים אליו ככה בחופשיות. לא נעים,נכון?מביך?מאוד.

 

 

הצופה-כותרת, 05\1\18 

"אנדרטה לזכר עולי אתיופיה שניספו תוקם בהר הרצל", אתמול התכנסה ועדת ההיגוי להקמת האנדרטה לזכר יהודי אתיופיה אשר ניספו במסעם לישראל.

צוות ההיגוי מורכב מהשרה ציפי לבני,מנכלי"ת משרד הקליטה,מירלה גל,וכן נציגי משרד הביטחון,היחידה להנצחת החייל,הר הרצל,ובני העדה האתיופית.

האנדרטה,אשר תהיה ממוקמת בחלקו הדרומי של הר הרצל,עוצבה ע"י האדריכל גבריאל קרטס,וצוות של שמונה מבני העדה.

היא תכלול אלמנטים שאפיינו את המסע לישראל-בהם נוף המדבריות ובקתות עץ.

באנדרטה ישולבו עבודות אמנות של בני העדה.

האנדרטה תשמש מקום התכנסות ממלכתי לבני הקהילה.
 

 

מה נשמע-שבועון,עדי טרובק, 05\1\14

"ילדה אחת הוחזרה מרהט.יש עוד תריסר", ביום ג' בשעה 12:30 יצאו הממונה על הרווחה,חיים שלום וסגן מנהל הרווחה,יהודה לגמי כדי להשיב הביתה נערה הנמצאת ברהט.

אליהם הצטרף אביה שהיה מתוח מאוד לקראת המפגש עם  בתו שאותה לא ראה  כמעט חודשיים.

"מה נשמע" יצא עם המשלחת למפגש המחודש בין האב לבתו,והיה עד "לעבודה השחורה" של הניסיון להשיב את בנותינו שנקטפות בקלות יתר.

בזמן ההמתנה אחד השוטרים מספק לנו נתונים מבהילים על הנעשה ברהט.

מקריית גת מגיעות הכי הרבה נערות,יותר מנתיבות,אופקים ואפילו מבאר-שבע.

"הנוער שלכם בקריסה".

מדובר כרגע על חמש נערות מהעדה האתיופית,3 מהן ממש הרוסות,ועוד 7 מחבר העמים אחת מהן בת 11.

מה הן עושות?

"תלוי.יש כאן סוחרים בזנות,למשל.תחשבו לבד".

 

 

המקומון החדש-שבועון,איציק רוזין, 05\1\7 

"מחיר ההתעלמות", האם רק נדמה לנו או שבאמת הולכות בעת האחרונה ומתרבות  הידיעות על התאבדויות בקרב בני העדה האתיופית מעבר למה שידענו בעבר?!?

כמעט ולא חלף לו יום מבלי שנשמע על התאבדות או ניסיון התאבדות בעיקר בקרב צעירי העדה.

לא קל להבין את מניעיו של אדם המבקש את נפשו למות אך כשמדובר בצעירי העדה האתיופית,דומה שהתמונה ברורה לכל מי שעיניו בראשו.

כבר היה מי שאמר שמי שאינו לומד מטעויותיו נידון לחזור עליהן שוב ושוב.ומדינת ישראל מעולם לא למדה מטעויותיה. כל הטעיות שעשתה מדינת ישראל בצעירותה בקליטת עולי המזרח עשתה ישראל בבגרותה בקליטת  עולי אתיופיה.

את מחיר התעלמותו של הציבור הישראלי,משלמים צעירי העדה,שנקרעים בין המסורת הישנה לתרבות החדשה.

הגיעה השעה שניטול קורה מבין עינינו,נלמד להתייחס לעדה זו בכבוד הראוי לה בטרם תתפוצץ על כולנו פצצת הזמן החברתית שכבר החלה לתקתק 

 


מי אנחנו
פרוייקטים שלנו
פעילויות שלנו
תרבות שלנו
היסטוריה שלנו